הוביטים, שנודעו גם בתור זוטונים, היו גזע בן תמותה עתיק. למרות שמקורותיהם המדויקים לא ידועים, הם נמצאו בתחילה בצפון הארץ התיכונה, ובמורד עמקי האנדואין. בתחילת העידן השלישי, הוביטים עברו צפונה ומערבה. בסופו של דבר, רוב הגזע התגורר בפלך, בסביבות שנת 1601 לעידן השלישי.
תוחלת חיים והופעה חיצונית[]
רוב ההוביטים חיו זמן רב יותר מבני אדם, גזע איתו הם לא תיקשרו. תוחלת החיים הממוצעת של הוביט הייתה מאה שנים, למרות שהוביטים יכלו גם לחיות עד שלושה עשורים מעבר לזה. הגיל בו הוביט צעיר התבגר והוכר בתור גבר היה 33, בהשוואה לגיל 18 של גזע האדם. זאת אומרת שהוביט בן חמישים שנה רק יתחיל את גיל המעבר שלו.
המאפיין המבדיל ביותר של הוביטים היה גובהם הנמוך. הם היו קטנים יותר מגמדים ונעו בדרך כלל בסולם של בין 60 ל-120 סנטימטרים. עם השנים, הוביטים הפכו אף קטנים יותר. עד העידן השלישי, גובה ממוצע של הוביט היה פחות מ-90 סנטימטר.
אוזני הוביטים היו מחודדות, ולרגליהם השעירות היו סוליות מחוספסות, מה שגרם לכך שרוב חברי ההוביטים מעולם לא נעלו נעליים. להוביטים היו פנים עגולות ועליזות, ואוזניהם היו רק טיפה מחודדות יותר מאוזני אלפים.
להוביטים הייתה שמיעה מוסיקלית מצוינת, וראייתם הייתה טובה. למרות שהם נטו להיות שמנמנים ולא עסקו בספורט, הם היו זריזים ובעלי תנועות קלילות. בהזדמנות אחת, בילבו בגינס הצליח להתחמק מטרולים מסוכנים מבלי שישמעו אותו בגלל שבדומה לשאר ההוביטים, הוא יכל להתנועע בשקט.
ההוביטים שחיו בפלך לבשו בגדים בצבעים בהירים וחיבבו גווני ירוק וצהוב. צבע שערם נע בדרך כלל בין גווני חום בהיר וכהה לבלונדיני או אדום זהוב, ושערם היה מתולתל כמעט תמיד.