כריכת המהדורה המחודשת של הספר לציון יום השנה ה-75 לצאת הספר. תרגום מאת יעל אכמון.
ההוביט (באנגלית, The Hobbit) הוא רומן מאת ג'.ר.ר טולקין. הספר יצא לאור לראשונה בתאריך 21 בספטמבר 1937, ובישראל התרגום העברי הראשון לספר יצא לאור בשנת 1976, מאת משה הנעמי. ההתרחשויות בספר מקדימות את אירועי טרילוגיית שר הטבעות.
היסטוריה[]
ג'.ר.ר טולקין כתב את הספר ההוביט (כמו גם את שני ספרי שר הטבעות הראשונים) בזמן שהיה חבר בצוות המורים של אוניברסיטת אוקספורד ופרופסור לאנגלו-סקסונית. טולקין סיפר במכתב לויסטן יו אודן בשנת 1955 שהרעיון לספר החל בסוף שנות ה-20, כאשר הוא סימן את תעודות בית הספר של תלמידיו בכיתוב "בתוך חור באדמה, חי לו הוביט".
באותה תקופה, ההוביט לא התקדם מעבר לשורה זו, למרות שבשנים שעקבו זאת הוא החל לשרטט את המפה של תרור, ולבנות מקום התרחשות גיאוגרפי לסיפורו. את הספר עצמו הוא כתב בתחילת שנות ה-30. הוא יצא לאור, לבסוף, לאחר שטולקין השאיל את טיוטת הספר לאמו של אבי הכנסייה שלו כשזאת חלתה בשפעת. הטיוטה נראתה על ידי אחד מתלמידיה של האם, שבמקרה עבד באלן & אנוין, בית הוצאה לאור בריטי.
הגרסה הראשונה לספר, משנת 1937.
טולקין הזכיר ודיבר על הדמויות והמקומות בספרו בלג'נדריום שלו, ובייחוד על אלרונד וגונדולין, לצד אלמנטים מהאגדות הגרמניות. למרות זאת, החלטתו של ליצור קשר בין סיפורי הסילמריליון לסיפורי ההוביט והמשכיו הוחלטה רק לאחר שהמו"ל של טולקין ביקש ממנו ליצור סיפור המשך לאחר הצלחתו הראשונית של הספר.
יש האומרים שניתן לראות בהוביט מעין רומן חניכה בו בילבו הופך מדמות מבודדת, שטחית ולא יעילה לאדם תכליתי, אמיץ ועצמאי. אנשים אחדים אף השוו את התפתחותו לתיאוריות המיתוסים של ג'וזף קמפבל ובפרט למסעו של הגיבור האפי. למרות זאת, טולקין עצמו לא תכנן להציג את הספר בצורה כזו. בהקדמה לספר שר הטבעות, הוא כותב, "אני לא אוהב את תרבות המשל על כל צורותיה, וניסיתי להתחמק ממני כשהזדקנתי ולמדתי לאתר את נוכחותה". הוא אף טען ששר הטבעות הוא "לא אלגורי ולא אקטואלי", ונראה שההוביט נכתב תחת אותן טענות. שיפוטו של בילבו בתור "שטחי" ו"לא יעיל" נראה לו מחמיר מדי מאחר שאלה היה, על פי טולקין, תכונות נפוצות בקרב ההוביטים.
למרות שהוא סיפור אגדה, ההוביט הוא רומן מסובך ומתוחכם; הוא מכיל שמות ומושגים רבים הלקוחים מהמיתולוגיה הנורדית ואלמנטים עלילתיים בולטים מביאוולף, הוא משתמש במילות קסם אנגלו-סקסוניות, מידע על לוחות שנה ושנות ירח ותיאורים גיאוגרפיים מפורטים שמתאימים כמעט בדיוק למפות המצורפות לספר.
גרסה חלופית[]
בגרסה הראשונית של ההוביט, גולום שם ברצון את טבעתו כהימור על נצחונו במשחק. במהלך כתיבת שר הטבעות, טולקין חש צורך לשכתב את קטע זה, על מנת לשקף יותר את כוח הטבעת האחת ואת האחיזה החזקה שלה בגולום. טולקין ניסה גרסאות רבות לקטע שיהפוך בסופו של דבר לפרק השני של שר הטבעות, צל העבר. לבסוף, החליט טולקין ששכתוב ההוביט לא יזיק, והוא שלח את הפרק, חידות באפלה, למפרסמי ספריו. בתחילה הוא לא קיבל מהם תגובה, אך לאחר ששלח להם גרסת הגהה ראשונה לספר, הוא גילה להפתעתו שהפרק המשוכתב כבר שולב בגרסה החדשה כתוצאה של אי-הבנה.
טולקין הסביר את ההבדל בין הגרסאות בפתיחת הספר שר הטבעות, כמו גם בתוך הפרק צל העבר, בתור שקר שבילבו "המציא" בעקבות השפעת הטבעת עליו וכתב אותו בספרו. בתוך שר הטבעות, בילבו מגלה סוף סוף את הסיפור האמיתי במועצת אלרונד, למרות שגאנדאלף כבר ידע את האמת לפני כן. מאחר שטולקין מציג עצמו בתור המתרגם של הספר ההיסטורי הספר האדום של שפילת המערב, בו בילבו ופרודו תיעדו את הרפתקאותיהם, הוא מרשה לעצמו להסביר את שני הסיפורים השונים בספר ההוביט, בכך שהוא כתב בתחילה את סיפורו של בילבו, אבל אז שינה את הסיפור לסיפור האמיתי שנכתב על ידי פרודו.